מהזיית מסע אישית, למפעל בייקפקינג קהילתי משגשג

אז יש מצב שמשבר גיל ה40 מאחורי או לפני, תלוי אך בוחרים לראות את זה, ופתאום גיליתי שבייקפקינג זה הסגנון שאהוב עליי ביותר, כשמדובר על רכיבת אופניים.

משהו בעובדה שאין זמנים, שהרכיבה מחושבת יותר מבחינת קצב, שלא נלחמים בעליות שמצריכות ממך הילוך אחרון ואת כל שסתומי הלב, ישנים בטבע, רגישים קצת דביקים, אוכלים מה שמוצאים בדרך וממשיכים להתקדם כשלא באמת ברור מתי יסתיים יום הרכיבה הבא אך הוא בטוח יהיה מיוחד וכו' (אתם כבר מבינים את הכוונה…), מושך אותי מאוד. וככה ביחד עם גיל 40 שפרץ מהדלת, פרץ לו גם חלום...

להמשך קריאת החוויה